דורה פרנגג'יסקה: אף פעם לא מאוחר מדי לשנות את חייך

תוכן עניינים:

דורה פרנגג'יסקה: אף פעם לא מאוחר מדי לשנות את חייך
דורה פרנגג'יסקה: אף פעם לא מאוחר מדי לשנות את חייך
Anonim

דורה פרנגדג'ייסקה היא פסיכו-פיזיותרפיסטית, המתמחה בפסיכותרפיה אנליטית ניאו-רייצ'יאנית. עד לפני ארבע שנים היא עבדה במינהל המדינה, ואיבדה את עבודתה כשאחת הממשלות התחלפה, היא הגיעה למצב כמעט מדוכא על ספת הטיפול כלקוחה של מדלן אלגפרי. כיום היא העוזרת שלה והיא אסירת תודה על הרגעים הרבים והקשים בחייה, כי היא משוכנעת שעל כל טוב שקורה לנו, כבר שילמנו על זה בעבר.

גברת פראנגדז'ייסקה, חייך התחילו בקשיים, ספרי לנו קצת יותר עליהם

- נמסרתי לאימוץ מיד אחרי שנולדתי. לפני שהתחלתי לעשות פסיכותרפיה, מעולם לא שקלתי שלאירוע כזה יש משמעות מכרעת לאופיו של אדם ומהווה גורם מוביל לאורך חייו.במהלך החודשים הראשונים לחייו הילד מזדהה עם האם - הוא לא מבין שמדובר בדברים שונים והפרידה ממנה היא הפרדה של שלם, שהילוד חווה כמוות.

מחסור מוקדם (הפרדה מהאם) גורם לטראומה חזקה אצל התינוק,

קשור לפחד מדחייה ונטישה. ולא משנה כמה מוקדם הוא אומץ, הוא נושא את הטראומה הזו לאורך כל חייו, והוא משקף את היחסים עם הסובבים אותו. הפצע הזה נשאר בזיכרון הגוף ובאופן לא מודע האנשים שחוו אותו נמנעים ממצבים של דחייה ונטישה בשלבים הבאים של חייהם.

איך הטראומה המוקדמת הזו משפיעה על חייהם של ילדים נטושים?

- ילדים מאומצים בונים באופן לא מודע עצמי מזויף. כדי להגן על עצמם מפני נטישה נוספת, הם נעשים אדיבים ומגיבים ביותר, רוצים ומנסים לרצות את כולם, כי מאחורי זה מסתתר הפחד המשתק מדחייה.נראה שילדים אלו מאבדים את היכולת לבטא את רגשותיהם, במיוחד השליליים. כל השאיפה הזאת להיות טובה יותר מהתינוק הרע שאמא נטשה דורשת כמות עצומה של אנרגיה.

תחושת האהבה ללא תנאי לא קיימת אצל ילדים מאומצים

הם לא יודעים אהבה "למרות" אלא אוהבים "בגלל" – הם לא מאמינים שיאהבו אותם, למרות שהם לפעמים שובבים וטועים, אלא בגלל שהם טובים וחרוצים. לכן כל האנרגיה שלהם מופנית לא לאכזב, לרצות, לתת לעצמם. חלק אחר מהילדים המאומצים מתנהג דוחה, אבל זה שוב מעורר בגלל הפחד המטורף שלהם מדחייה, ובדרך זו הם בודקים את העולם אם הוא באמת אוהב אותם, למרות שהם רעים.

איך התמודדת עם הטראומה הזו והשלכותיה?

- אני מחלק את חיי לשני שלבים - לפני שהתחלתי בטיפול אישי ואחריו. באנשים שנמסרו לאימוץ, כמו גם באלה שהיו להם אם נעדרת פיזית או רגשית עד סוף השנה הראשונה, ההרשעה חתומה

לא מגיע לי, כי ברגע שהם נטשו אותי, אז זה לא מגיע לי

אדם זה לאורך כל חייו מתקשה להראות חולשה, לבקש עזרה, להכנע, אבל באמון ובענווה אמיתית, לא בהשלמה. ההערכה העצמית נמוכה ביותר, והוא מחפש את הישועה בשכל, שלעולם לא תעזוב אותו, והרבה מה שהוא משיג מבחינה אינטלקטואלית עוזר לו להתגבר על אותה ריקנות גדולה הקשורה ב"אני לא ראוי". בתהליך הטיפול למדתי לאהוב את עצמי, לבטוח בעצמי ובאחרים יותר ויותר, לבקש עזרה ולהאמין יותר ויותר שמגיע לי.

לפני שהתחלתי את הטיפול האישי שלי, לא רציתי לדעת כלום על ההורים הביולוגיים שלי, הייתי ילד נעלב, למרות שהייתי בן 40, והייתי משוכנע שאלו אנשים שלא אכפת לי אלא אם כן הם חיפשו אותי לאורך 40 שנות חיי. עם זאת, זהו הסבר רציונלי, תוצר של הנפש, המשמש להגנה מפני הפחד הדומיננטי מדחייה חוזרת ונשנית, אשר עבור מאומצים הוא מפחיד ביותר.היום, לא רק שאני לא מאשים אותם, אלא שאני מרגיש הכרת תודה על זה שאני על האדמה הזו ונושם בגללם.

איך מתנהלים חייך לאחר האימוץ?

- אומצתי והתגוררתי בלוקוביט. ההורים שלי היו אנשים מאוד רגילים שנתנו לי הרבה מבחינת ההבנה שלהם ואני מעריך את זה מאוד. עם זאת, אבי היה אלכוהוליסט והיכה את אמי מולי לפעמים. מעולם לא ראיתי את עצמי כקורבן, אבל היום אני מבין כמה זה גורם נזק לנפשו של הילד. ילדים שגדלו במשפחות לא מתפקדות עם אלכוהוליזם ואלימות חווים ארבע תחושות בסיסיות לגבי המתרחש, ואלה הם אשמה, פחד, כעס ובושה, והם מלווים אותם לאורך כל חייהם.

אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 20 וזמן קצר לאחר מכן אבי הביא הביתה אישה שהיו לה עשרה ילדים שהתגוררו בבתים שונים. הם הגיעו בזמנים שונים והבית שלנו הפך למקום שכבר לא הרגיש כמו בית.הרבה שנים גם נעלבתי וגם כעסתי עליו, הרגשתי אשמה על שכעסתי עליו, עד שהבנתי שהכוח הוא ביכולת לסלוח להורה ולהבין שזה המשאב שלו וכשנפרדים עם ההאשמות נגד אותו, רק אז אתה גדל והופך למבוגר בוגר.

והעניין שלך בפסיכותרפיה?

- תמיד רציתי ללמוד פסיכולוגיה, אבל מסיבות שונות זה לא הסתדר. אז היה לי הסבר, היום אני יודע שזה לא קרה פשוט כי אז עוד לא הייתי מוכן לבחירה הזו, כי פסיכותרפיה היא לא רק מקצוע, אלא דרך שדורשת בגרות רגשית ורוחנית. עבדתי באחד המשרדים שלנו וכשאחת הממשלות התחלפה, איבדתי את עבודתי. אז כעסתי מאוד על המנהלת דאז, אבל היום אני מבין כמה היא עזרה לי, כי בכך שדחפה אותי מקצה התהום היא גרמה לי לפגוש את עצמי, להאמין בעצמי, ללכת לדרך חדשה לגמרי להפוך חלום נועז ונועז ביותר במציאות.אני אסיר תודה למדלן שליוותה אותי ועזרה לי בצמיחה הזו. בגיל 40 עשיתי שינוי ענק עם עצמי ועם החיים שלי, ואני מאוד רוצה לעורר אמונה בנשים בגיל הזה שיושבות מולי במשרד וחושבות שאחרי 40 החיים הם קיום מונוטוני. הלוואי והאמינו ש

כל חלק בחיים שניתן להם יכול להיות התחלה חדשה לגמרי

לתת לילדים שלהם לגדול, להפנות את הפוקוס לעצמם, להאמין בתכונות שכל אחד מאיתנו מביא, בפוטנציאל הבלתי נדלה וביכולות שלנו. כן, אני משוכנע ואני ההוכחה שאף פעם לא מאוחר מדי לשנות את חייך ולמצוא את מה שנותן משמעות חדשה לעולם סביבך וגורם לך אושר.

"אחדות של ניגודים - אדמה ושמים, אש ומים, יבשה וים, אהבה ושנאה… הדואליזם הוא חלק מחיינו, אבל שום דבר לא יכול להתקיים בלי ההיפך שלו".

מוּמלָץ: