אנחנו נכשלים לעתים קרובות מתוך אהבה ונאמנות להורינו

תוכן עניינים:

אנחנו נכשלים לעתים קרובות מתוך אהבה ונאמנות להורינו
אנחנו נכשלים לעתים קרובות מתוך אהבה ונאמנות להורינו
Anonim

אם אצטרך להציג את עצמי בכמה מילים, אני אגיד שאני חרוץ, חרוץ, אני יכול להתמקד, אני יכול לבצע ולהשלים משימת עבודה, אני יכול ללמוד, אני פתוח לדברים חדשים והתפתחות (ובעבודה, ובאופן אישי), אני אוהב ליהנות, אני אוהב להגיע להצלחה, אבל… יש משהו שעוצר אותי, וזה מה שהביא אותי לכאן היום

בזמן האחרון לא פעם המנהל של החברה שאני עובד בה והחבר שלי אומרים לי שהם רוצים לראות אותי בטוח, בטוח בעצמי, נועז יותר ומשוחרר, הם מעודדים אותי להיות יותר אסרטיבית ולא אני מתלבש בצורה כל כך לא אישית. שמעתי משניהם שהם שמו לב שכשאני צריך לעשות משימה חדשה, לא מוכרת, אני נכנס לפאניקה; אני מהרהר בזה הרבה זמן; אני נוטה לוותר; כשאני מתחיל לבצע את זה, אני עושה את זה בנוקשות, במסורבלות, בעצבנות; נוסף על כך, אני חווה את המצב בצורה מלודרמטית, וזה יתרון עבורם.המנהל שלי אמר לי שאם אמשיך ככה זה יגרום לו להעמיד אותי בתפקיד עם פחות אחריות ואתגר, וחבר שלי אמר שהוא יעזוב אותי

לאורך השנים שמעתי, מהאנשים החשובים לי, שיש בי פוטנציאל, אבל נראה שמשהו מחזיק אותי מתחת למכסה ולא מאפשר לי להתפתח. לא פעם אמרו לי שאני נראית חסרת ביטחון וחסרת ביטחון. והחבר הכי טוב שלי שואל אותי לא פעם: "איך זה כשאתה משיג משהו, אתה לא רואה שעשית את זה?".

כדי למצוא את התשובה, עם בכתלו (פירוש השם שלה הוא "אושר") עברנו על נושאים שונים.

חקרנו את הרצון והעמדות שלה להצלחה. היה לה רצון לגדול ולהתפתח, היא למדה, הייתה ממושמעת ואחראית, אבל כשהגיע הזמן ליישם את מה שלמדה, היא חסמה ולא הצליחה לעשות כלום.

לא הייתה לה בעיה ליצור את האסטרטגיה להצלחה - היא תכננה את הצעדים בצורה נאותה ליעד שנקבע וייצעה אותם במשמעת, אפילו נהנתה לפעמים. אבל החלום הגדול שלה לא התגשם.

בהתחלה היה לו קשה לאזן בין משימות עבודה, לימודים ומנוחה, אבל מהעבודה המשותפת שלנו הוא הצליח למצוא את האיזון וליישם אותו בחייו.

עברנו איתה על נושא הפחד. חקרנו את הפחד מהחדש ומהלא נודע. דיברנו על כך שגם כשאדם רוצה להשיג את מטרתו, הוא צריך זמן להכיר את הדברים החדשים שקורים ונכנסים לחייו, הוא צריך זמן להתרגל לשינוי שמתרחש בחייו כתוצאה מכך. של המטרה המומשת, עליו להעביר ימים ללמוד לחיות עם החדש שמביא את החדש.

בדקנו גם אילו מסרים יש לפחד עבורה. כש"נתנו לו את המילה", הוא אמר זאת: "אני מונע ממך לעשות טעות.

אני מונע ממך להיכשל

אני מגן עליך מפני גנאי. אני עוצר אותך כי הטעות שלך עלולה לפגוע באנשים אחרים, לגרום נזק או נזק. אני גדול, גדול מאוד, כל כך גדול שאני גם עוצר אותך וגם מונע ממך לראות את מה שעומד מולך.אני לא נותן לך לעשות צעד קדימה. אתה לא יכול לראות שום דבר חדש ממני. אני שומר אותך בישן ובמוכר. אני אומר לך שאני יותר גדול ממך ואתה קטן וחסר חשיבות ובגלל זה אתה לא יכול להתמודד איתי. אתה לא יכול להגיע לשום מקום בגללי. שום דבר חדש לא יכול לקרות לך. במיוחד החלום שלך.

כן, בחטאלו היה רחוק מהחלום שלו. וככל ש"עבד" אצלה, כך התרחק ממנה. ככל שחקרנו יותר תחומים בחוויות הפנימיות שלה, כך היא ויתרה על מה שהכי חשוב לה.

התחיל לוותר על מיזמים חדשים, החמצת מועדים, איחור לפגישות, התנהג לא מקצועי, התחיל לעשות הכל כדי להיכשל.

בדייטים שלנו, היא בכתה, אמרה שהיא לא מבינה מה גרם לה להתייחס לעצמה כך. הסבל שחוותה היה כתוב בכל גופה - היא התכווצה, גופה היה כאילו פרכוס, היא נראתה כמו משותקת עם גידים קצרים.

אם זה בגלל שככה בנויים החיים, או בגלל שבכתלו היה בר מזל, או בגלל שהעבודה עם עצמך תמיד משתלמת - אני לא יודע, אבל גם

הקשר שלה התנתק

בפעם האחרונה שהוא בא, הוא פרץ בבכי והתייפח זמן רב. היא אמרה שהיא לא ישנה בכלל, שהיא מרגישה מבוזבזת, שהיא לא רואה את הטעם בלהיות בחיים. היא טענה שכל מה שיצאה אליו נידון לכישלון או הועיל רק לצד השני ולא לעצמה. היא אמרה שהיא לא רוצה לעשות יותר כלום ושלא מתחשק לה לחיות.

שאלתי אותה מה הרגיז אותה

דיברתי עם אבי אתמול בלילה. אנחנו ממעטים לדבר. אבל אתמול בלילה אמא שלי הושיטה לו את הטלפון. הייתי נבוך, לא ידעתי מה להגיד לו. פתאום (אני לא יודע מאיפה הבאתי את האומץ הזה), סיפרתי לו בכנות על מה שעשיתי כדי להגשים את החלום הגדול שלי. לא סיפרתי לו על כל הכישלונות שלי בימים האחרונים, אלא על החיים שלפניהם. הוא מקשיב לי, מקשיב וכשהוא בחר בי… הוא אמר לי כמה דברים שאני לא יכול לחזור עליהם.אני מרגיש כאילו מישהו חתך אותי לחתיכות ופיזר אותן ברחבי העולם. ניסיתי להבין מה אבי אמר לי ומה אני חושב על מה שהוא אמר לי. כל הלילה הסתובבתי במיטה ולא הבנתי למה אני צריך לחיות כמוהו… (היא לא יכלה לעצור את הדמעות יותר) הוא כל הזמן אומר שילדים של אחרים השיגו הרבה ואני כלום; שאחרים יכולים להתמודד עם זה ואני לא; שאחרים אמיצים ואני פחדן; שלא ייצא ממני כלום; שאני גאה ומדברת הרבה, ואנשים בעלי ידע ויכולת הם "מדברים יקרים". הבנתי שאבא שלי מזלזל בי!!! הבנתי שבכל מאמץ אני מתנהג כפי שהוא מצפה ממני, ואני עושה הכל כדי לא לאכזב אותו – כלומר, אני נכשל או לא מנסה בכלל. הבנתי שחוסר הביטחון והספקות העצמיים שלי הם תוצאה של העובדה שאני, כאבא, לא האמנתי שאני יכול לעשות את זה.

בכתלו בכה וסחט דמעות רבות מנשמתו

כשהקשבתי לה, חשבתי על הנבואות המגשימות את עצמן שאנו גורמים לקרות בחיינו בגלל האמונות שאנו מחזיקים. חשבתי על הפעולות שאנו עושים מתוך נאמנות ואהבה למישהו שחשוב לנו.

כמובן שהייתה הרבה אהבה בין בחטאלו לאביה. כמובן שאביה רצה את הטוב ביותר עבורה. הוא היה אבא אכפתי, וכדי לתת לה את מה שנתן לה, הוא עבר תלאות רבות. אביה רצה שהיא תהיה מאושרת ותיהנה מחייה, הוא רצה שבתו תחיה במלואה כי הוא אהב אותה. רק דבר אחד היה קשה לאיש המצליח והלוחם הזה, לאבא האכפתי והמסור הזה - להגיד לבתו שהוא גאה בהצלחותיה, כי בעיניו הן היו גדולות. הוא התקשה למצוא את המילים לשבח אותה. אבל היה לו קל לתמוך בה כלכלית כדי להגשים את חלומה. והוא עשה זאת.

בכתאלו התקשתה לקבל את המתנה הזו. הפצע מהיחס שלו פגע בה. אבל האב, כמו כל הורה שעובר כל מיני קשיים בשביל הילד שלו, עבר עוד אחד. הוא התקשר אליה ואמר לה שהיא התנגדה לציפיותיו. הוא הודה בהצלחתה.לאחר השיחה ההיא, בחטאלו הרעיף על פגישתנו דמעות של שמחה והקלה.היא למדה שהיא לא כישלון, שאביה מאמין בה ואוהב אותה. מה עוד צריכה בת כדי להיות מאושרת ולחיות את חייה במלואם?

בוריאנקה בוריסובה, פסיכולוג

מוּמלָץ: