פרופ. בוז'ידאר פופוב, MD, PhD: מחסור בסוכר גורם לאוסטאופורוזיס

תוכן עניינים:

פרופ. בוז'ידאר פופוב, MD, PhD: מחסור בסוכר גורם לאוסטאופורוזיס
פרופ. בוז'ידאר פופוב, MD, PhD: מחסור בסוכר גורם לאוסטאופורוזיס
Anonim

פרופ. בוז'ידאר פופוב, MD, PhD, הוא יו ר האגודה הבולגרית לתזונה ודיאטה וראש המחלקה להיגיינה, אקולוגיה רפואית ותזונה.

מדוע חשוב האיזון של חומצות שומן בלתי רוויות בגוף? האם עלינו לסמן מוצרים מסוימים כמזיקים? וטיפים שימושיים נוספים בנושא אכילה בריאה נדונים עם פרופ' בוז'ידאר פופוב.

פרופ' פופוב, ברור שחומצות שומן בלתי רוויות מועילות לבריאות יותר מאשר רוויות. האם כל חומצות השומן הבלתי רוויות מועילות באותה מידה?

- אנחנו קוראים להם חיוניים, כלומר הכרחיים לחלוטין לתזונה מאוזנת יומית. הן למעשה חומצות שומן עם קשרים כפולים, אבל באופן עקרוני יש הבדל משמעותי בפעולה הפיזיולוגית שלהן בגוף.

חילוף החומרים של חומצות שומן בלתי רוויות שונה לחלוטין, ובדיוק בגלל זה יש להן השפעות בריאות כל כך מבחינת כלי הדם, חילוף החומרים של השומן והבריאות הכללית. במיוחד חומצות אומגה 3 (עם 3 קשרים כפולים) הן למעשה הכי שימושיות, הדבר הרע הוא שהבולגרי כמעט ולא לוקח מספיק מהן, הוא סובל ממחסור. המקורות העיקריים לחומצות שומן אומגה 3 הם דגים ואגוזים עתירי שומן.

לשאלתך: חומצה אולאית למשל, שיש לה קשר כפול 1, אנחנו מקבלים אותה בעיקר משמן זית; לינולאית - עם 2 קשרים כפולים, אנחנו מקבלים את זה עם שמן חמניות, כך שאין לנו גירעונות מהם. אני מסביר את כל זה כי מעניין לדעת שהיחס בין בעלי קשרים כפולים לבין אחרים בעלי קשרים משולשים, במקרה של חומצות שומן לינולאיות ולינולניות, חשוב. יחס זה צריך להיות 1 עד 4-5, ואצלנו הבולגרים הוא גבוה פי כמה - 1 עד 15-20, לטובת חומצה לינולאית, הכלול בשמני חמניות.

לכן, מחסור באומגה 3 מוביל לדומיננטיות של חומצות שומן עם שני קשרים כפולים, וזה לא בריא. מחלות לב וכלי דם, כמו גם הסיכון לסרטן, עולה עם מאזן כה גרוע של חומצות שומן בלתי רוויות.

בימים אלה עלו שוב לנושא שמן דקלים, שהיה כלול בכמויות גדולות יותר בוופלים, למשל. בקצרה מאוד ההערה שלך?

- למרות שהוא צמחי, שמן דקלים עשיר בחומצות שומן רוויות. האיכויות הביולוגיות שלו מתקרבות לאלה הרוויות במוצרים מן החי - שומן חזיר, חלב כבשים. באופן כללי, חומצות שומן בלתי רוויות שולטות בשומנים צמחיים, אך שמן דקלים ושמן קוקוס הם יוצאי דופן. לכן, התעללות בהם, כמובן טומנת בחובה סיכונים, כמו גם התעללות בבשרים שומניים מאוד.

השפעות שליליות אף יותר על מערכת הלב וכלי הדם הם שמנים אלה אם הם מודרניים, מכיוון שהם מעלים את רמת הכולסטרול הרע

אולי זו הסיבה שהם שוב קוראים לשמן דקלים מזיק.

תראה, במדע שלנו אנחנו לא משתמשים במונח "מזון זבל". מזיק הוא מזון שבו יש הרבה חומרים כימיים או רעילים, כמו גם מיקרואורגניזמים, מזון כזה מושלך. אבל אנחנו לא יכולים לקרוא למזונות טבעיים מזיקים. כן, חלקם שימושיים ובריאים יותר מאחרים, זהו.

לא נכון לקבוע גבול כזה, כפי שאמרתי, אצלנו במדע שלנו הכל מתוקנן. כלומר, אנו ממליצים לצרוך פחות מהמזונות בעלי האיכויות הבריאותיות הנמוכות יותר. אם אדם אכל היום וופל אחד, אין בעיה, אבל אם הוא אוכל כמה ופלים כל יום, זה כבר יותר רציני.

Image
Image

פרופ. בוז'ידאר פופוב

אתה תומך בתזונה מגוונת, אבל אנשים רבים מוטעים על ידי דיאטות שונות באינטרנט…

- מגוון במזון, הנלקח בכמויות מתונות, מספק לגוף את אבות המזון החיוניים החשובים ביותר.אני מתנגד לדיאטות מונו, כל כך אופנתיות באינטרנט ובתקשורת, כמעט אף מוצר אחד לא מועדף. זה יכול להיות מוצר טוב מאוד, אבל רק לבלות איתו ימים…

כשאתם נותנים לגוף מעט, אבל מזון שונה, הוא בוחר את מה שהוא צריך ונפטר מעודפי הרכיבים התזונתיים. לפעמים הגוף מציע מה הוא צריך. אם עם כמה אותות הוא מציע שהוא אוכל הרבה ממתקים, אז הוא צריך פחמימות, כי הם בסופו של דבר מספקים את האנרגיה בגוף האדם. אם אדם בדרך כלל לא אוכל באופן קבוע, בכל פעם שהוא רעב, הוא בדרך כלל מגיע למתוק קודם - באופן טבעי ואינסטינקטיבי, הגוף מציע שהוא צריך קלוריות כדי לקלוט עם פחמימות.

ושוב אנחנו מגיעים למנטרה של כמה סוכרים מזיקים…

- כן, לאחרונה דובר שוב בטורים שונים עד כמה סוכרים ופחמימות מזיקים. אבל שוב אגיד שעשינו נורמליזציה. לא סתם מדובר בתוספת סוכר.אנחנו לא מדברים על הסוכר שבפרי, יש לו חילוף חומרים שונה לגמרי מהסוכר המוסף שאנחנו שמים בממתקים, בתה, בחלב. הם שונים לחלוטין בחילוף החומרים. הגוף צריך גם סוכר.

אחרי הכל, גלוקוז מזין את המוח, הלב, השרירים

המערכת האנדוקרינית לא יכולה לתפקד ללא סוכר. אז אם אנחנו עוזבים את הגוף עם מחסור בסוכר, הוא מתחיל לסבול. מחקר חדש מראה שזה יכול לעורר אוסטיאופורוזיס. אם אדם מונע מעצמו סוכר, פחמימות באופן שיטתי, עלולות להתרחש מחלות מטבוליות חמורות. אין להתעלם משום דבר או להנמיך אותו כמזיק.

פרופ' פופוב, אני זוכר מהשיחה הקודמת שלנו שהזכרת שעועית כמזון העל הבולגרי

- כן, אנשים שמעדיפים בעיקר מזון מהצומח צריכים לדעת שבהרכב החלבון הטוב היחיד יש קטניות - שעועית, עדשים, אפונה, סויה. הם נותנים במידה מסוימת חלבון, שבאיכותו מתקרב לחלבון המלא במוצרים מן החי.אני גם מופתע מהצעה נוספת, שוב מהאינטרנט, ולא רק - דיאטות ללא גלוטן.

גלוטן הוא מרכיב של לחם חיטה, למעשה רק 2-3% מהאנשים לא יכולים לפרק אותו מכיוון שהוא גורם לאי נוחות במערכת העיכול אצל אותם אנשים.

למה אדם בריא צריך לצרוך מוצרים ללא גלוטן רק בגלל שהם היו כמעט בריאים יותר? אין הבדל. לא יכול לדרבן אנשים להתמקד בקמחים ללא גלוטן וכאלה.

לעם הבולגרי יש מסורות באכילה, אם נחזור מאות שנים אחורה. יש לנו הרבה מזונות-על במדינה שלנו. אנחנו לא מדברים כאן רק על שעועית ומוצרים צמחיים אחרים. הגן שלנו מותאם אליהם ואנחנו מעבדים אותם הרבה יותר טוב מכמה מוצרים מיובאים, שאיתם הגוף עוד לא התרגל לחילוף החומרים ולספוג אותם.

איזו עצה תתן לנו - מה עלינו לאכול היום ועכשיו - לא רק לחסינות טובה, אלא באופן כללי?

- באופן כללי, מזונות מעוררי חיסון שנותנים הגנה חיסונית טובה הם בראש ובראשונה חלבונים מלאים, שכן הם בונים את גופי החיסון. החלבון הטוב, האמיתי, המאוזן, זה עם 9 חומצות האמינו החיוניות שדיברנו עליהן.

הם חלק מנוגדנים, הורמונים, תאי דם, כל האנזימים. כל האנזימים ברמת איבר רקמת התא הם גופי חלבון. אז אם נקבל מספיק חלבון מלא, תהיה לנו הגנה טובה עם סוג הנוגדנים שמגנים על חסינות האדם. אבל בנוסף אליהם, נוגדי חמצון, הכלולים בעיקר בפירות וירקות, חשובים מאוד לבני אדם.

לכן שילוב יומי טוב הוא הבא: צריכה של חלבון מלא, בתוספת פירות וירקות המספקים לנו ויטמינים ומינרלים יקרי ערך אלה עם אפקט ממריץ את מערכת החיסון, היא המודל הטוב ביותר לתזונה מלאה. כאן עלינו לכלול, כמובן, פרוביוטיקה במוצרי חלב חמוץ.

הם קשורים גם לחסינות, במיוחד במערכת העיכול. כי חלק גדול מהחיידקים נכנסים דרך מערכת העיכול. לכל כך הרבה מזונות יש השפעה מורכבת.

ככל שהתפריט עשיר יותר, כך יש יותר סיכויים לקחת ממריצים חיסוניים וחומרים מזינים בעלי הגנה חיסונית שמגנים עלינו מכל פלישה של וירוסים וחיידקים.או, אם תרצו, מחומרים כימיים ורעילים שמקיפים אותנו כל הזמן על בסיס יומי. הרי מכיוון שמדובר בנזק, הכמויות קובעות את הנזק, וכך גם העיבוד הקולינרי.

מוּמלָץ: