ד"ר אלק טופוב: ב"טוקודה" אנו נותנים קטרקט עם ציוד חדש תוך 10 דקות

תוכן עניינים:

ד"ר אלק טופוב: ב"טוקודה" אנו נותנים קטרקט עם ציוד חדש תוך 10 דקות
ד"ר אלק טופוב: ב"טוקודה" אנו נותנים קטרקט עם ציוד חדש תוך 10 דקות
Anonim

ד"ר טופוב, מהו קטרקט וכיצד מטפלים בו לאורך השנים?

- קטרקט הוא התכהות העדשה הביולוגית האנושית והיא מחלת העיניים השכיחה ביותר. כאשר העדשה מתכהה, זה גורם לראייה מטושטשת. הטיפול היחיד הוא ניתוח - מסירים את הקטרקט ובמקומו משתילים עדשה מלאכותית. זוהי הפעולה הנפוצה ביותר בעולם.

כשהתחלתי לעסוק ברפואת עיניים ב-1996, נכנסה פאקואמולסיפיקציה, כלומר פירוק הסרעפת באולטרסאונד. שיטה זו נחשבת עד היום לתקן הזהב בטיפול בקטרקט. לפניו חתך העין הגיע לכ-10 מ"מ.בתחילת היישום של phacoemulsification כטכניקה, החתכים היו 3.5 מ"מ, וכיום הם 1.8 מ"מ.

אבל לפני שנתיים, ניתוח קטרקט בלייזר פמט שנייה נכנס כמעט לכל המרפאות המובילות בעולם. אנחנו כבר מיישמים את החידוש הזה בבית החולים טוקודה.

מהם היתרונות של השיטה החדשה?

- הרעיון הוא

כדי להפחית סיכונים

מביצוע מניפולציות ידניות בעין. הפמטולזר מבצע תחילה חתכים מדויקים במיוחד בקרנית, בדיוק באותו גודל ותמיד באותו מקום. אם נעשה ביד, לפעמים החתך יכול להיעשות קטן יותר או ארוך יותר. אם המטופל זז, עלולות להתרחש בעיות אחרות.

היתרון השני של הפמטולזר הוא שיש לו קפסולורהקסיס בטוח. העדשה הביולוגית ממוקמת בתוך קפסולה. על מנת שנוכל להסיר את העדשה, עלינו לעשות, במילים פשוטות, חור בקפסולה הקדמית בגודל אופטימלי בין 4.8 ל-5.2 מ מ.כאשר נעשה בעבודת יד, תמיד יש סטיות בגודל הזה. בעוד שבעזרת לייזר נקבל את הגודל שקבענו, והקפסולורהקסיס תמיד עגול לחלוטין, ממש במרכז.

מאמרים מדעיים רבים כבר הצהירו כי עבור קטרקט מסובך, אין להשתמש בזמן אולטרסאונד ארוך, ושבירה גרעינית צריכה להיעשות גם בלייזר.

עד עכשיו, רק שברנו ושאבנו את הגרעין באופן ידני, בעוד שהפמטוליזר מאפשר לנו להשתמש במעט מאוד אנרגיה באנדותל הקרנית. זה גם יפחית את הסיכון לסיבוכים בקרנית. אחד הסיבוכים השכיחים ביותר שמאפשר מנתח צעיר וחסר ניסיון הוא עכירות של הקרנית כתוצאה משימוש רב מדי באנרגיית אולטרסאונד. לאחר מכן נדרש ניתוח קרטופלסטיקה. אז הפמטולזר מפחית גם את הסיכון הזה.

כמה זמן נמשך ניתוח הפמטולזר והאם המטופל בהכרה?

- מניפולציית הפמטולזר עצמה נמשכת 4-5 דקות והשתלת העדשה עוד יותר. בסך הכל, כל הפעולה נמשכת בין 10 ל-12 דקות.

למטופלים חרדים,

למי שלא רוצה להיות ער במהלך המניפולציה, ניתנת הרדמה כללית. אחרת, מתרגלים הרדמה טיפה של העין.

לפני שנים, רופאי עיניים חיכו שהווילון יתבגר. האם זה נחוץ עכשיו?

- עמיתים מבוגרים עדיין תומכים בתזה כדי להמתין עד שהצעיף יבשיל ואז לניתוח. עבור ניתוחים מודרניים, זוהי גישה שגויה לחלוטין. מכיוון שהחתכים הם מקסימום 1.8 - 2.2 מ"מ והעדשה הביולוגית בקוטר 12 מ"מ. אם נחכה שהקטרקט יבשיל, הוא הופך לקשה ביותר וזה כמו לשבור אבן בתוך העין. זה טומן בחובו סיכונים עצומים, במיוחד אם המנתח לא מנוסה יותר. במקרים כאלה, עדיף לבצע ניתוח לפי המתודולוגיה הישנה של לפני 20 שנה, שבאמצעותה תהיה למטופל ראיה לא מצוינת, אבל לפחות מספקת.

זו טעות מוחלטת בימינו, בטכניקה הזו, שבה הסיבוכים הם מתחת ל-1%, אפילו מתחת ל-0.5%, קלות בכל זאת, להמתין עד שהצעיף יבשיל.

האם המטופל מתאושש מהר לאחר ניתוח פמטולזר?

- המטופל יכול לראות מיד לאחר הניתוח. אבל שמנו עליו תחבושת, מכיוון שמתרחשות מיקרו-ארוזיה של האפיתל באזורי החתכים. הם מעצבנים ויש קריעה. לוקח כ-12 שעות עד שהחתכים הללו מתרפאים והמטופל לא מרגיש כלום. אנחנו לא שמים תפרים. הם נעשים רק אם הקטרקט בוגר מדי או שהיה סיבוך במהלך הניתוח.

מוּמלָץ: