ד"ר ולדימיר שישקוב: בלי כולסטרול, אין דרך לבנות תאי מוח

תוכן עניינים:

ד"ר ולדימיר שישקוב: בלי כולסטרול, אין דרך לבנות תאי מוח
ד"ר ולדימיר שישקוב: בלי כולסטרול, אין דרך לבנות תאי מוח
Anonim

בשנים האחרונות, הוא משתמש באופן אינטנסיבי בשיטות לא קונבנציונליות כדי להשפיע לטובה על בריאות הפרט, בהתבסס על פרקטיקות רפואיות שהוכחו במשך אלפי שנים, כגון שימוש בצמחי מרפא, דיקור, טיפולים ידניים, כמו גם השיטה המודרנית מבוסס על סריקת מידע אנרגיה ביולוגית והשפעה מועילה על מצב הגוף.

הוא מחברם של מספר פרסומים בפרסומים פופולריים המוקדשים לאכילה בריאה מאוזנת ותוספי תזונה עם השפעה קלינית מוכחת, ולדרכים לשימוש בטוח בהם.

ד ר ולדימיר שישקוב ואני מגיבים לנושאים כמו חשיבות הכולסטרול לבריאותנו, תפקידם של שומנים בלתי רוויים בתזונה שלנו וכו'.

ד"ר שישקוב, כמה חשוב הכולסטרול לגוף האדם?

- כולסטרול חשוב ביותר לתפקוד תקין של חילוף החומרים האנושי, הוא חומר בניין למבני תאים מרכזיים כגון קרומי תאים, הורמוני מין זכריים ונשיים, ויטמין D החשוב ביותר, חומצות מרה ועוד שימושי עבור חומרי גוף.

כולסטרול עצמו הוא חומר לבן ושעוותי המומס על ידי ממיסים אורגניים, אך הוא כמעט בלתי מסיס במים.

העובדה שניתן למצוא כולסטרול אפילו בעולם הצומח מראה שהוא ממלא תפקיד חיוני במבנה ובתפקוד של יצורים חיים רב-תאיים באופן כללי.

בשתי מילים – מדובר בחומר בעל חשיבות מהותית לתא החי.

האם בכלל קיים כולסטרול מזיק?

- לא הכולסטרול כחומר מזיק, אלא חוסר הפרופורציות ביחסים בין שברי הכולסטרול השונים - מה שנקרא הטוב (HDL-כולסטרול) והרע (שברי כולסטרול LDL ו-VLDL).האמת היא שאחוז קטן מאוד מהאנשים שלוקחים תרופות להורדת כולסטרול אכן זקוקים להן.

ברוב המוחלט של המקרים, ניתן לווסת את שברי הכולסטרול בגבולות אופטימליים על ידי שינוי דפוס המזון, אורח החיים ובמקרים מסוימים - הוספת מזון מתאים, משקאות, עשבי תיבול, תבלינים או תוספי מזון המבוססים עליהם.

האם כולסטרול גבוה מהווה אינדיקטור לבעיה בריאותית או להיפך? ומה אתה חושב על השינוי במדדים שלו לאורך השנים?

- המחקר העיקרי שעליו מבוססת התזה בדבר ההשפעה המזיקה של כולסטרול גבוה במונחים של מחלות לב וכלי דם וטרשת עורקים הוא מחקר ה-Framingham Observational Cohort Study, שהחל ב-1948 בארה ב, שמטרתו העיקרית הייתה לזהות סיכון. גורמים לתחלואה קרדיווסקולרית ולהניח את היסודות לאפידמיולוגיה לבבית ולרפואה מונעת בתחום זה.

זהו המחקר המרכזי, ופרשנות הנתונים המתקבלים ממנו היא שגורמת לדעה הרווחת עדיין בחוגים מדעיים שרמות כולסטרול גבוהות (ביחס לערכי הייחוס שנקבעו לצורכי מעבדה) בגוף הם האשם העיקרי בהתפתחות והתקדמות של מחלות לב וכלי דם.

לאחר מכן, מסתבר שהדברים הרבה יותר מסובכים, מעורפלים, ותפקידו של גורם הכולסטרול במנגנונים הקשורים להתחלה והתפתחות של מחלות לב וכלי דם קטן משמעותית ממה שסברו במשך שנים רבות

אולי בגלל זה היה צורך לשנות לאחר מכן את ערכי הייחוס של כולסטרול ושבריו בגוף האדם, שנקבעו במקור כנורמה. מחקרים מדעיים מאוחרים יותר גם מאשרים שתפקידו של כולסטרול גבוה, ובפרט שברי כולסטרול בצפיפות גבוהה, הוערך יתר על המידה כגורם מחמיר בהתפתחות מחלות לב וכלי דם, והמחקרים העדכניים ביותר בתחום זה מקדישים תשומת לב מיוחדת לתפקיד. של חומצת האמינו הומוציסטאין כגורם בנגעים הראשוניים בדפנות כלי הדם.

אבל המניעה ההמונית של מחלות לב וכלי דם בבולגריה עדיין כוללת בעיקר מדידה של מה שנקרא פרופיל שומנים - כלומר מדידת רמות של שברי כולסטרול וטריגליצרידים.

מעבדות מעטות מציעות מדידה של רמות הומוציסטאין, ומעטים הרופאים כוללים אינדיקטור זה במרשמים שלהם לניטור מעבדה.

בהקשר זה, כמומחה לתזונה ודיאטה, אציין רק כי לצריכה יומית נאותה של ויטמינים B6, B12 וחומצה פולית, המעורבים ישירות בחילוף החומרים של הומוציסטאין, יש השפעה מונעת לגבי ניתן לשקול את הסיכון למחלות לב וכלי דם והמלצות תזונתיות נוספות לאנשים עם רמות הומוציסטאין גבוהות כדי למנוע טוב יותר את הסיכון שלהם למחלות לב וכלי דם.

מהי חומצת האמינו הומוציסטאין?

- הומוציסטאין היא חומצת אמינו המכילה קבוצת סולהידריל, שהיא תוצר ביניים בחילוף החומרים של שתי חומצות אמינו חשובות לגוף - מתיונין וציסטאין.כמו מטבוליטים ביניים רבים אחרים בגוף, כאשר הכמות שלו בגבולות הנורמליים, הוא אינו מהווה סיכון לנזק תאי כלשהו.

זה מתחיל לגרום לבעיות בגוף רק כאשר הריכוזים שלו בדם עוברים את הגבול העליון של 15 מיקרומול לליטר וגורם למצב המכונה היפרכולציסטינמיה - הוא קל (16-30 מיקרומול לליטר), בינוני (31- 100 מיקרומול לליטר) וחמור - (מעל 100 מיקרומול לליטר). הגורמים לרמות גבוהות אלו הן פגמים גנטיים ו/או חוסרים של ויטמינים B6, B12 וחומצה פולית. ברמות גבוהות באופן חריג של הומוציסטאין, הוא גורם למיקרו-נגעים בדופן כלי הדם, אשר בתורם יוצרים היווצרות פלאקים (טרשת עורקים) ובסופו של דבר מובילים לחסימות (פקקת) ולאירועים קרדיו-וסקולריים שונים.

למעשה, היווצרות ההומוציסטאין בגוף מושפעת מגורמים רבים, שעל חלקם איננו יכולים להשפיע לעת עתה, אך ישנם גם גורמים משמעותיים מספיק הקשורים לאורח חיים ולתזונה שאנו יכולים לווסת אותם. רמות נמוכות יותר של הומוציסטאין בגוף.

Image
Image

עד כמה שומנים בלתי רוויים חשובים לגוף ומדוע תעשיית המזון מייצרת יותר ויותר מוצרים נטולי שומן?

- תפקידם של השומנים הבלתי רוויים, במיוחד אלה מקבוצת חומצות השומן החיוניות אומגה 3, 6, 9, כחומרים מועילים ביותר למספר עצום של מבנים ותפקודים תאיים בגוף, כבר צבר רחב. פופולריות בשנים האחרונות.

תפקיד המניעתי שלהם ביחס למחלות לב וכלי דם החלו לקבל תשומת לב בשנות ה-70 של המאה הקודמת, לאחר הפרסום הראשון בנושא על ידי מדענים דנים בכתב העת המדעי המתמחה "Lancet", שהציג ערך נמוך באופן מפתיע רמת תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית באוכלוסיה הילידית של האי גרינלנד, והמסקנות המזעזעות במבט ראשון נגזרות מהעובדה שדפוס המזון המסורתי של האסקימוסים (אינואי) המאכלסים את האי כולל מזון לבעלי חיים שומני במיוחד (דגים, חותמות וכו'.) עם תכולה גבוהה של חומצות שומן חיוניות מקבוצת האומגה 3.

במקביל, נראה כי השכיחות של מחלות לב וכלי דם ותקריות קשורות נמוכה באופן דרמטי מהצפוי. והנוכחות של כמויות גבוהות של חומצות שומן חיוניות אומגה 3 במזון הנצרך היא שנחשבת להסבר המבוסס מדעית של תופעה זו.

בנוגע להפחתת שומן במזונות שומניים טבעיים (בעיקר חלב ומוצרי חלב), אני מעז לומר שהמגמה לייצור המוני של מוצרים כאלה מבוססת בעיקר על "שטניזציה" של שומן רווי וכולסטרול, כתוצאה מכך. של הפרדיגמה שנכפתה לטווח ארוך על תרומתם המזיקה למחלות לב וכלי דם.

למרבה המזל, לאחרונה יש לא מעט חוות דעת של מומחים המאמינים שצריכה מתונה ומוגבלת של מזונות המכילים באופן טבעי שומן רווי וטריגליצרידים (חמאה, בייקון, שומן חזיר, שמן קוקוס וכו') יכולה להיות שימושית אפילו עבור body.

האם שומנים צמחיים מורידים כולסטרול ובהתחשב בחשיבותו, האם הם פוגעים בגוף?

- השאלה יותר מסובכת ממה שהיא נראית במבט ראשון. שומנים צמחיים, בהתאם למקורותיהם ומקורם, משתנים בתכולתם בטווח גדול מאוד מבחינת סוגים שונים של חומצות שומן חיוניות, ולכן קשה להכליל. כמו כן, השפעתם על רמות הכולסטרול משתנה.

יחד עם זאת, ידוע ששמנים צמחיים עתירי חומצות שומן חד ורב בלתי רוויות (זית, אגוז, זרעי פשתן, דלעת, קנבוס, שומשום וכו') משפיעים לטובה על השומן החלפה כאשר משתמשים בכמויות נאותות לצריכה יומית.

שמן זית, למשל, הוא מרכיב מרכזי בתזונה הים תיכונית, הנחשב לאחד מדפוסי המזון הבריאים בעולם. לסיכום, הייתי אומר שרק ניטור פרטני באמצעות בדיקות מעבדה ותפקוד רלוונטיות, המוערך על ידי מומחה בכל אדם בנפרד, יכול לתת את ההנחיות המדויקות והספציפיות ביותר לוויסות צריכת קבוצות ספציפיות של מזונות בעלי תכולת שומן גבוהה.

מה תפקידו של הכולסטרול בתפקוד התקין של המוח?

- אין כאן שתי דעות - התפקיד הוא עצום, כי ללא כולסטרול כחומר בניין, אין דרך לבנות ולתפקד באופן מלא את מבני הממברנה של תאי המוח וסיבייהם. וזו עובדה שכיחה שכ-30% מהמוח שלנו מורכב מסוגים שונים של שומן (בעיקר פוספוליפידים).

על פי מחקרים רבים, שומנים לא בריאים, כלומר סוכר, הם הגורם העיקרי לבעיות לב וכלי דם. מה אתה חושב על זה?

- אני חושב שיש סיבות רציניות לערוך מחקר מדעי בקנה מידה גדול ומקצועי בכיוון הזה. עובדה ידועה היא שעודפי פחמימות שהצטברו בגוף מאוחסנים בצורת שומן, ואנו, תזונאים, כוללים בהמלצותינו להפחתה בריאה במשקל באופן קבוע כתנאי בסיסי - ההגבלה החזקה של צריכת מזונות עתירי סוכר מזוקק ופחמימות מהירות, באופן כללי.

אבל במספר העצום של המקרים, יש צורך גם להגביל מזונות עם תכולה גבוהה של פחמימות "איטיות" מורכבות (עמילן, גליקוגן, החלק המתכלה של תאית, סיבים וכו').

Image
Image

מה תפקידו של הורמון לפטין וכיצד הוא מושפע מסוכר?

- לפטין הוא הורמון ששייך לקבוצת חומרים שעדיין לא נחקרו בהם, שתפקידם העיקרי הוא לווסת את תחושת השובע על ידי העברה ישירה של מידע על שובע מזון למרכז המקביל בהיפותלמוס. נהוג לחשוב שכמו תנגודת לאינסולין, גם תאים יכולים לפתח רגישות מופחתת ללפטין ובכך להפחית את יעילותו בשליטה בכמות המזון שבדרך כלל יש לצרוך. הוכח שאנשים עם מצבורי שומן גדולים מפתחים תנגודת לפטין, שמתברר כקשורה לתנגודת לאינסולין בחילופי הדם-סוכר.מה שנקרא "מעגל קסמים".

כלומר, על ידי צריכת סוכרים רבים יותר, אנו צוברים מצבורי שומן, ואלה, בתורם, מתחילים להפחית את רגישות התאים ללפטינים ובהתאם, להחליש את תחושת השובע באוכל. האנטגוניסט של לפטין כהורמון הוא גרלין, שבתורו פותח את תחושת הרעב.

אצל אנשים בריאים, עם משקל תקין, שתי קבוצות ההורמונים מאזנות ומווסתות זו את זו כדי לקבל צריכה תזונתית נאותה.

מה ההבדל בין פרוקטוז לגלוקוז?

- מנקודת מבט כימית מדובר בפחמימות פשוטות - חד-סוכרים בעלי אותו הרכב כימי, אך מבנה שונה. כלומר, שניהם hexoses של שישה פחמנים, אבל הרדיקלים שלהם מחוברים בדרכים שונות לטבעת הפחמן הראשית.

חשוב מכך, לגלוקוז, שהוא מקור האנרגיה העיקרי והזמין ביותר עבור כל התאים, יש מנגנון ויסות מדויק למדי, שכן הגישה שלו לתא דרך קרום התא מווסתת על ידי ההורמון אינסולין ותאי מיוחד. קולטנים, בעוד שפרוקטוז יכול לחדור לתאים בדרך אוסמוטי ישירות דרך קרום התא.

לכן, הוא חוצה את המחסום הזה הרבה יותר בקלות, וזו הסיבה שהוא קשור יותר ויותר לבעיות מטבוליות מסוימות וניתן בקלות להפוך אותו לשומן (ליפוגנזה) כאשר הוא נצרך בכמות מוגזמת. עד לאחרונה, תשומת לב מועטה הוקדשה לעובדות אלו, וזו הסיבה שגם כיום פרוקטוז נחשב לתחליף הבטוח יותר לגלוקוז במזונות סוכרתיים מכיוון שהוא מתוק יותר ובעל אינדקס גליקמי נמוך יותר. אבל מסתבר שזה רחוק מלהיות לא מזיק כשלוקחים אותו בכמות מוגזמת.

מדוע מוסיפים סירופ תירס עתיר פרוקטוז למזונות?

- אם קראתם בעיון את התשובה לשאלה הקודמת, אז התשובה לשאלה זו קלה יחסית - פרוקטוז הרבה יותר מתוק מגלוקוז, ובצורת סירופ פרוקטוז הרבה יותר קל וזול לחלץ. והתירס הוא אחד הגידולים הפופולריים והזולים ביותר ביבשת אמריקה, ומכאן הגיעה האופנה לסירופ תירס עתיר פרוקטוז. בסופו של יום, הכל מסתכם בייצור זול בקנה מידה עצום ורווחים טובים.

באיזה צורה ושם ניתן לזהות סירופ פרוקטוז במזונות?

- לרוב זה כתוב ישירות על התוויות של מזונות ומיצים "טבעיים", שבהם הוא חומר המילוי והממתיק העיקריים. לעיתים הוא מוסווה בשמות כמו סירופ תירס, ממתיק פרוקטוז וכו', אך לרוב הוא מאוית כסירופ "גלוקוז-פרוקטוז". ככלל, פרוקטוז תמיד שולט כאחוז בסירופ הזה.

מדוע ספירת קלוריות לא נותנת את התוצאות הצפויות?

- השאלה האחרונה בעצם פותחת נושא ענק שלמעשה דורש הרבה יותר זמן ומקום. לכן, אני אגיד בקצרה שבימינו הדוגמות של התזונה האורתודוקסית, שהחשיבה את האורגניזם האנושי כמכונה ביו-כימית-פיזיקלית פשוטה המצייתת רק לחוקי הפיזיקה והכימיה הקלאסית, מופרכות יותר ויותר על ידי תגליות מדעיות מודרניות בתחום. של תזונת האדם.

לכן הגישה הקלאסית של ספירת קלוריות המסופקות לגוף באמצעות צריכת מזון, כמו גם ה"שריפה" הצפויה שלהן מנקודת מבט פיזיקו-כימית גרידא, חורגת ברצינות מהמודלים והנוסחאות המתמטיות שפותחה למטרה זו תמצא בספרי תזונה ישנים.

הצטברו עובדות ודוגמאות רבות שמפריכות באופן מוחלט תפיסות דוגמטיות שלפיהן זה לא משנה מאיזה סוג מזון אתה לוקח קלוריות, כי כולם "שורפים" ומשחררים את אותה כמות אנרגיה בגוף, מה שהופך לא נכון בכלל שלא לדבר על כמה שונה קלוריות המתקבלות משומן, חלבון או פחמימות נספגות, ועד כמה ההשפעות שלהן רבות, מגוונות ומשתנות בהתאם לסוג, איכות, מקור, עיבוד קולינרי של המזון המתאים וכו'.

העיקרון העיקרי הנוסף של ירידה במשקל, שעד היום מטיפים לו מומחים רבים, כלומר ש"יותר תנועה ופחות צריכת קלוריות" מוביל בהכרח לירידה במשקל, סובל גם הוא מביקורת חמורה מצד מומחים בולטים רבים ומוכחת. מומחים בתחום הרזיה בריאה.אבל זה באמת נושא ענק שראוי לראיון נוסף.

למעשה, הפחתת משקל בריאה היא בעיה מורכבת למדי ודורשת תמיד התייחסות למספר רב של פרמטרים וגישה פרטנית לכל מטופל.

מוּמלָץ: