Assoc. ד"ר ולדימיר ולינוב: סוציופתיה היא מגוון של פסיכופתיה

תוכן עניינים:

Assoc. ד"ר ולדימיר ולינוב: סוציופתיה היא מגוון של פסיכופתיה
Assoc. ד"ר ולדימיר ולינוב: סוציופתיה היא מגוון של פסיכופתיה
Anonim

Assoc. ד"ר ולדימיר ולינוב סיים לימודי רפואה בסופיה. יש לו התמחויות בפסיכיאטריה ופסיכיאטריה משפטית. הוא היה ראש מרפאה לפסיכיאטריה משפטית ופסיכולוגיה משפטית ארוכת טווח בבית החולים המיוחד לטיפול פעיל בנוירולוגיה ופסיכיאטריה "St. בראש".

משתתף בארגונים לא ממשלתיים שונים בנושאי מניעת בריאות הנפש. הוא היה יושב ראש האגודה הפסיכיאטרית הבולגרית. הוא מחברם של מאמרים וספרי לימוד רבים. הוא מרצה לפסיכיאטריה משפטית.

הוא חוקר ותיק של הנורמה והפתולוגיה בהתנהגות אנושית. הוא יו"ר ועדת המדינה למומחיות "פסיכיאטריה משפטית" במשרד הבריאות ויועץ למזרח אירופה במרכז לשירותים פסיכולוגיים - שיקגו.

הוא יועץ במרכז "בריאות הנפש 1" ובמרכז "ספקטרה".

בהאזנה לחדשות בחודשים האחרונים על סדרת הפשעים החמורים, בוודאי שמתם לב שלעיתים קרובות פושע זה או אחר נקרא "סוציופת". מהי סוציופתיה או הפרעת אישיות דיסוציאלית (אנטי-חברתית)?

האם סוציופתיה שונה מפסיכופתיה או לא? מהם הסימנים והמאפיינים של סוציופתים? האם כל הסוציופתים מסוכנים ומועדים לפשע? איך לזהות סוציופת? חיפשנו את התשובות לשאלות אלו אצל ד ר ולדימיר ולינוב, פסיכיאטר.

פרופ' ולינוב, מהו סוציופת? אדם ירש גנים של מחלת נפש או, למשל, עם חינוך משפחתי לא נכון?

- סוציופת היא מילה פופולרית, אבל יש לה משמעות גם באבחון של הפרעות פסיכיאטריות. זהו הסוג הא-חברתי והדיסוציאטיבי של הפרעת אישיות, כלומר אנשים אלו עומדים בכל התנאים, בכל הפרמטרים להפרעת אישיות.פעם קראו לזה פסיכופתיה.

הפרעות אלו מגוונות מאוד, אבל הגרסה הכי לא נעימה היא הצורה האנטי-חברתית של הפרעת אישיות, שבה אנשים אלה אינם מכבדים את הכללים, הנורמות והסבל של אחרים, הם נהנים מהכאב והסבל שלהם.

והם ניתנים לתיקון רק באמצעים מגבילים - תוכניות פסיכולוגיות וטיפוליות שונות אינן יעילות במיוחד בסוג זה של אנשים.

התניה גנטית עשויה להיות שם, אבל ייתכן גם שלא. בקיצור, עם סוג כזה של אנשים קצת קשה לראות מה הגורם הקובע: הסביבה, הסטריאוטיפים, הכללים.

אתה יודע טוב מאוד שאם מישהו מתגעגע לשבע השנים הראשונות שלו, זו לא אשמתו אלא הסביבה שבה הוא גדל. במובן הזה, זו לא מחלת נפש, זו הפרעת אישיות, פסיכופתיה עם אופיה האנטי-חברתי וביטוייה.

מכיוון שלא מדובר במחלת נפש, האם אדם כזה מבין מה הוא עושה?

- לגמרי. רק שהוא נע לפי כללים אחרים. מבחינתו, לכללים של אחרים אין משמעות, אין תפקיד מגביל. אז שמירה על חוק היא משהו שכמעט ולא ניתן לצפות מאנשים מסוג זה, לכן ביצוע חזרתיות הוא כמעט חובה.

האם סוציופת הוא שם נרדף לפסיכופת?

- סוציופת הוא וריאנט ומגוון של פסיכופתיה. בשתי מילים: פסיכופתיה היא חוסר הסתגלות של אנשים

כולנו ייחודיים ומקוריים, אבל לחלקנו יש תכונות אישיות בולטות יותר. אנחנו קוראים לאנשים האלה פרצופים עם מבטא.

מודגשים הם גרסאות של הנורמה. אלה לא אנשים שאנחנו צריכים לתפוס כמטופלים. בעלי מבטאים חזקים, אשר באופן קבוע, לאורך כל חייהם, משבשים את יכולתם להסתגל לסביבה, לאחרים, בתקשורת עם אחרים, אנו קוראים להם עם הפרעת אישיות.

הם יכולים להיות חסרי ביטחון יתר, חשדניים, חסרי ביטחון, חסרי יוזמה או פסיביים, פחדים, מדוכאים וחסרי הערכה.וזוהי גרסה אחת של המגוון האנטי-חברתי של הפרעת אישיות. ישנם אנשים אחרים הנוטים יותר לתוקפנות ורוע לב, אך בסוג זה, אצל פסיכופתים אנטי-חברתיים, האגרסיביות, הזדון והנקמנות הם המובילים בביטוייהם.

האם הסיבות לכך שאדם יכול להפוך לסוציופת או פסיכופת שונות?

- אי אפשר לומר - אין קשר ברור של סיבה ותוצאה, אבל אפשר לצפות להשפעה גנטית על תכונות התגובתיות, מה מזגו של האדם, השפעת הסביבה שבה הוא חייו, בהם גדל, השפעת חינוכו, השכלתו, השליטה שנכפתה עליו בגיל צעיר ובחופש ההחלטות. אז אם אנחנו מדברים על הגורם להפרעת אישיות, זה תמיד מורכב.

האם כל סוציופת יכול בשלב מסוים לבצע פשע חמור ולהיות פושע?

- הסטטיסטיקה היא חד משמעית: בקרב הטיפוסים האלימים, האנטי-חברתיים הם חלק משמעותי. אמנם הונאה וסוגים אחרים של פשעים מבוצעים על ידי סוגים שונים של אנשים.

אם המאפיינים של הסוציופת באים לידי ביטוי כבר בילדות, האם קרובי משפחה יכולים להבחין בסימנים המדאיגים האלה?

- די מסוכן וכרוך בשאלות אתיות רציניות הוא האם יש להטיל סטיגמה על הילד לפני שמשהו אחר בא לידי ביטוי. וזו הסיבה שמומחים בהתפתחות ילדים-מתבגרים, פסיכולוגיה ופתולוגיה נמנעים מאבחונים קטגוריים, לפחות עד גיל הנוער.

אנחנו לא צריכים לדון את האדם הזה לדחייה, לשים עליו תוויות תחת כמה תנאים מוקדמים מינימליים וחסרי משמעות. זה יהיה מאוד לא הוגן.

Image
Image

Assoc. ד ר ולדימיר ולינוב

ואיך אז להבחין בין הסוציופת בבגרות?

- אפשר לזהות אותו בקלות: הוא חם מזג, חסר מעצורים, חסר מעצורים, נקמני כועס, אכזרי.

אדם כזה צריך להגיד לנו שמשהו לא בסדר ואנחנו יכולים לצפות, למשל, לביטוי כלשהו של אלימות?

- כן, כאן אני רוצה לומר פתגם יפני: החכם יכול להתמודד עם מצב החיים המסובך ביותר (במקרה הזה, איך להגן על עצמך מפני פסיכופתים), אבל החכם לא ייפול לחיים כל כך מסובכים מצב מצב. ולפיכך, אם נהיה חכמים בתקשורת זה עם זה, נהיה מוגנים מפני סיבוכים וסבלים שונים.

איך טראומה, למשל בילדות, יכולה להפוך את אישיותו של אדם ולהוביל אותו לעולם של סוציופתים?

- חשוב להבהיר תחילה האם הטראומה היא נפשית או מוחית. פגיעה מוחית יכולה להיות תוצאה של מכה, נפילה, אובדן הכרה וכו'. ואותם אנשים שחוו פגיעה מוחית כזו נמצאים בסיכון גבוה יותר להפוך ליותר אקסקלוסיביים, חמי מזג, בלתי נשלטים, מה שכלל לא אומר שהם יהפכו לא-חברתיים.

בעוד שטראומה נפשית (מושג שפותח מאז הפסיכואנליזה הקלאסית) יכולה לתת סטיות אישיות קבועות

אבל זה לא אומר שזה בהכרח יהיה בכיוון אנטי-חברתי.לאחר טראומה פסיכולוגית לא מנוסה ובלתי מודעת בילדות המוקדמת, הנקראת גם קיבעון בגיל הרך, אדם יכול להיות יותר חסר ביטחון, פחד, חשדן, חשדן וכו'. אז בקושי ניתן לחפש קשר ישיר בין טראומה להתנהגות אנטי-חברתית.

הזכרת שאם סוציופת ייכנס לכלא, הוא בוודאי יחזור על עצמו כשיצא. האם ניתן להגביל את הסיכון הזה ובאילו אמצעים?

- יותר נכון לומר שהסיכון להישנות גדול יותר עבור סוג זה של אנשים. אבל זה מחייב מיד להפעיל עליו אמצעים מתקנים וסוציאליזציה מתאימים.

לצאת מהכלא, הוא עדיין יכול לשנות משהו, אבל אם הוא נכנס לסביבה לא יציבה, גורם לאבטלה וכו', היכולת שלו להסתגל בסביבה כל כך מורכבת פחותה מאנשים אחרים. וכך, סביבה יציבה שלאחר המשפט מספקת בטחון מסוים שהחזרה לא תתרחש.

כלומר, אנחנו אלה שיכולים לעזור לאנשים כאלה להסתגל ולהתאזן טוב יותר, תוך הגנה הן על מצבם והן על ביטחונם.

האם הפסיכיאטריה המודרנית יכולה להתמודד עם בעיית הסוציופתיה?

- זו לא בעיה פסיכיאטרית בכלל. זו בעיה של פסיכולוגיה, של ייעוץ וטיפול פסיכולוגי. ומעל לכל – עבודה סוציאלית, עם תוכניות רציניות לסוציאליזציה, כלומר להכניס שוב את האנשים האלה לחברה. אבל לפסיכיאטריה אין מה לעשות שם.

האנשים האלה אינם חולי נפש. בפרט, אם חולה חולה נפש נותר ללא טיפול פסיכיאטרי קבוע לאחר השחרור מבית החולים, הוא צפוי להידרדר ועלול לבצע כמה מעשים לא רצויים. אבל זה שונה מפסיכופתיה אנטי-חברתית.

Image
Image

איך יודעים אם אדם הוא פסיכופת? כיצד מתבצעת האבחנה? אתה גם משתתף בבדיקות משפטיות

- האבחנה, אם אענה בצורה הרשמית ביותר, מורכבת.

על ידי לימוד העבר, נוכל לחזות את העתיד, אמר פילוסוף. על ידי לימוד כל תולדות חייו של האדם הנתון, ההשפעות ותוצאותיהן, נוכל לברר מהן אפשרויות האיזון של אותו אדם במקרה המסוים, ובמידה מסוימת, באופן פרוגנוסטי. זה צד אחד.

הצד השני הוא שאנו לומדים היטב את אישיותו בכל הפרטים, לא רק בשיחה, אלא גם בכלים מיוחדים רבים. אז האבחנה לא קשה, אבל היא חייבת להיות מבוססת על מערך רחב של פרשנויות של הנתונים שבידינו.

האם הסיבה נובעת מהזמינות של מידע דרך התקשורת או שיש עוד מקרים של פשעים כאלה על ידי אנשים שמפתחים הפרעות אישיות?

- לא למדתי את הסטטיסטיקה בפירוט, אבל מה שאני כן יודע הוא שהפרעת אישיות לא סובלת משינויים דרסטיים בהתפתחות החברה לפני עשרות שנים והיום.

אבל תחום נוסף שמזכיר את המוזרות של התנהגות האישיות והפרעת האישיות של מטופלים אלו הוא תגובות החרדה-דיכאוניות השונות ללחץ, שכבר יש לה קשר ישיר עם המציאות - כלכלית, פוליטית, חברתית וכו'.

אחרת, להפרעת האישיות אין קשר ישיר כל כך עם התנאים האמיתיים, אלא שהתנאים האמיתיים הבלתי יציבים מובילים להפרה של כושר ההסתגלות של אנשים אלה ומכאן כבר לעמדות וביטויים האנטי-חברתיים שלהם.

לעתים קרובות אנו מקשרים את הביטויים האנטי-חברתיים הללו לקהילת הרומאים. האם אתה מוצא קשר כזה? האם ישנה סדירות כזו, לדעתך?

- להגיד שיש דפוס זה קצת קשה. אבל מרכיבים רבים אחרים שיש להם קשר עקיף עם התנהגות חברתית ואנטי-חברתית נכנסים כאן לתמונה: אווירה משפחתית, חינוך, מחויבות מקצועית, הרגלים, סטריאוטיפים וכו'.

כשאדם גדל בסביבה כזו, כשאחד מקרוביו בכלא והשני בחקירה, הפשע הוא כמו חלק מחיי היומיום בדמותו של ילד גדל.זו הנורמה עבורו, והשאר נראה כמו משהו לא נורמלי. לכן, ההשפעות המתקנות יעילות מדי על תנאי.

מהם האמצעים היעילים למנוע מהחברה אירועים אנטי-חברתיים?

- המוקד של החברה הוא האם היא תהיה מוגנת היטב מפני ביטויים אנטי-חברתיים של אינדיבידואלים אנטי-חברתיים. להלן שלוש רמות המניעה: מהם החוקים, מה הם מספקים, מהן האפשרויות ל-resocialization.

כשאדם נכנס לכלא, הוא נמצא שם כי הוא עשה משהו לא חוקי. השאלה היא: מהן האפשרויות של מערכת העונשין שם להסתגלותו מחדש ולסוציאליזציה מחדש, מהן התכניות, כמה יש, עד כמה המומחים מוכשרים?

ועוד יותר כשהוא יוצא מפתח הכלא, היכן הוא נופל, באיזו תוכנית הוא יכול להיכלל, באילו תנאים, מי יתמוך בו, מי יספק לו עבודה וכו'.

בגלל שנקלע למצב של ואקום לאחר שהשתחרר מהכלא, הוא יכול בקלות רבה להתגרות ולעשות מעשים לא רצויים כאלה. כלומר, עתיד המנגנון הפלילי נמצא בידי החברה.

ומהן הידיים האלה של החברה עכשיו: ריקות, חצי ריקות או מלאות?

- לא הייתי אומר ריקים, אבל התוכן שלהם די דל.

איך תגיב על הדיונים הציבוריים האחרונים על עבריינים קטינים ועל האפשרות שישפטו אותם כמבוגרים בתנאים מסוימים?

- קשה לי לחזות. זה עניין של תיאוריית המשפט הפלילי, של מסורת ושל כמה זמן הארכת הזמן שיוגש בגין עבירות פליליות, רצח ופגיעה גופנית חמורה בקטינים תהיה השפעה כזו.

יתר על כן, אתה יודע שבמדינות אחרות מוטלים עונשים חמורים על ילדים צעירים בהרבה, כולל ילדים בני 10. זו שאלה שעורכי דין, פסיכולוגים פליליים וקרימינולוגים יכולים להבהיר טוב יותר ממני.

אבל משך העונש לא מבטיח, אני קטגורי לגבי זה, את הסוציאליזציה של האדם, אם לא יציעו לו תוכניות ותנאים לסוציאליזציה כזו. להיות בבידוד אינו השפעה חברתית.

מוּמלָץ: