נשים לא צומחות מהעור שלהן עוברות את משבר אמצע החיים

נשים לא צומחות מהעור שלהן עוברות את משבר אמצע החיים
נשים לא צומחות מהעור שלהן עוברות את משבר אמצע החיים
Anonim

המונח "משבר שנות הארבעים" או "משבר אמצע החיים" בגרסתו האנגלית פותח לראשונה תיאורטית על ידי הפסיכולוג הקנדי אליוט ז'אק ב-1965. הוא הגדיר זאת כתקופה באמצע החיים שבה מבינים שהמוות כבר לא "הרחק מאחורי ההרים".

משבר אמצע החיים הפך לז'אנר קולנועי בפני עצמו, המכונה לעתים קרובות בקטגוריית הקומדיות. למעשה, למשבר שנות הארבעים יש פוטנציאל דרמטורגי רב והוא משמש מפלט להדפסים שונים.

הסטריאוטיפ הנפוץ ביותר הוא שמשבר מוצג לעתים קרובות כרכוש גברי בלבד. ולתאר את זה כתופעה מהנה, אפילו עליזה, הראויה ליחס הטוב שלנו.

השחקן הצרפתי וינסנט קאסל יוצא עם אישה צעירה בהרבה וזה מיוחס למשבר אמצע החיים שלו. וזה גורם כמעט להערצה! ההערות הן מהסוג: "מה, וינסנט קאסל יכול להופיע באירועים חברתיים עם מי שהוא רוצה (…) בשבילו, זו ההתחלה של חיים חדשים".

בוא ניקח את הדוגמה של כל אישה באותו גיל שגם מוצאת בן זוג צעיר בהרבה. אוי לא!!! משבר אמצע החיים במצב זה אינו עוד תירוץ, אלא נסיבות מחמירות. השחקנית האמריקאית, ג'ניפר אניסטון זוכה להערה מגעילה. העיתונות שילבה את שערה המאפיר ואת שנת הלידה של בן זוגה למשפט אחד: "להזדקן זה לא קל, אבל כשאהובך צעיר ממך בשמונה שנים, אמא טבע יכולה להיות אכזרית."

אחת הסיבות לכך שמשבר אמצע החיים אצל נשים אינו בולט כמו אצל גברים נעוצה בעובדה שאורח החיים הנראה לעין של נשים אינו קולני ושערורייתי.לדברי הפסיכותרפיסטית המשפחתית ז'נבייב ג'נאטי, עבור נשים תקופה עדינה זו חופפת לעתים קרובות לגיל המעבר, ועבור גברים שלב החיים הזה מקבל צורה של פרץ חדש של אנרגיה, רצון להישאר בפסגה ולחוות נעורים שניים.

נשים עוברות את התקופה הזו בעיקר מתוך מחשבה על המראה והבריאות שלהן, בעוד שגברים מודאגים יותר מהמעמד החברתי והקריירה שלהם.

נשים חוות את משבר שנות הארבעים בצורה פחות מרהיבה מגברים. לדברי הסופרת לואיז דאוטי, הסיבה לכך היא ש"נשים נותנות עדיפות רבה יותר להגנה על המשפחה שלהן. נשים בגיל העמידה לרוב דואגות לאחרים. למרות שהילדים גדלו, זה לא אומר שאין להם מה לעשות. אנחנו אפילו לא מדברים על העובדה שהוריהם המזדקנים עלולים להגיע לטיפול שלהם."

גם אם לאישה אין ילדים, היא יכולה לעבור שלבים דומים. העובדה שהיא לא צריכה לשמש דוגמה לילדיה ביומיום גורמת לה להעריך את עצמה מחדש, לחשוב מחדש.כך יש לאישה פחות זמן להתבטל ולאפשר למשבר גיל העמידה עם המהפכות הקטנות שלו להתבטא באלימות. עבור נשים, תקופה זו היא במידה רבה "משבר זהות".

לפי חומרים בפורטל Slate.fr.

מוּמלָץ: